ספר במדבר

חומרת השימוש בשם ה' לחינם; משה מזדרז לנקום את נקמת ה' במדין, הגם שזה יקרב את מותו; עומק הסיבה שאין משה יוצא למלחמה וכן מדוע דוקא פינחס.

מטות ומסעי הם אמנם פרשיות מחוברות, אך הפוכות במשמעותם, המטה הוא דומם והמסע נע, מה התורה מלמדת אותנו בזה?

רש"י מלמדנו שהביטוי "זה הדבר" מלמד על מדרגת הנבואה של המיוחדת משה. ועל כך יש לשאול מדוע ציינה התורה מעלה זו דווקא במצווה של נדרים?

זה הדבר נאמר בהקשר של אמירה לדורות, מדוע אם כן שייך ביטוי זה גם אצלנו? לכאורה פרשת נדרים היא לדורות ?!

משה לא מדבר רק אל ראשי המטות, הוא אומר להם שיעבירו את המסר לבני ישראל. מדוע בחר ה' בדרך זו?

פנחס הוא אליהו; קנאות חיובית; הקב"ה שונא את המקטרגים על בניו; מסורת התורה דוקא על ידי תורה שבעל פה מרב לתלמיד שבכך עוברת באופן אישי רוח התורה; גדול שימושה יותר מלימודה.

ביאור גדלות השלום בעולם כולו. פינחס בקנאותו ופגיעתו לכאורה בשלום בעם ישראל, אך בעצם מחזיר את השלום בין ישראל לאביהם שבשמים.

פנחס השיב את חמתי. המילה חמתי מורכבת מצמד המילים חי - מת. צהי המשמעות של עובדה זו?